|
|
.היסטוריית ניאון
האזכורים הראשונים לגבי הניסיונות לגרום לגז להאיר באמצעות החשמל מתייחסים עוד לראשית
.המאה
ה-18
באותה עת מדען בשם פרנסיס הוקסבי, המוכר יותר בתור חוקר של תופעת הנימיות בנוזל, יחד
.עם פיזיקאי נוסף, יוהן ג' פינקלר, ערכו ניסוים דומים בשימוש בחשמל סטטי
.יחד עם זאת, היו אלה ניסוים בלבד, הרי פרוץ עידן החשמל היה עוד רחוק
הנורות הראשונות הפועלות על בסיס פריקה בגז נוצרו רק בשנת 1858 בידי נפח
.
זכוכית גרמני
בשם הנריך הייסלר שעבד בשיתוף עם פיזיקאי
יוליוס פולקר
הנריך הייסלר עבד בצעירותו בתור נפח זכוכית והחל את דרכו המקצועית מהכנת
.
מכשירים מדעיים מזכוכית
.
מאוחר יותר הוא התפרסם בתור מתכנן דגול ובהמשך החל לעסוק ברצינות
בניסויים פיזיקאליים
אך הנורות של הייסלר לא הוכנסו לשימוש, כך גם לא היה יישום לתופעה
.
של הפקת אור מגז בתוך כלי זכוכית
.
באותם ימים זה נראה כמו ניסויים משעשעים, צעצועים חשמליים ותו לא
שימוש בנורות אלה בתעשייה בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20 היה
.
בלתי אפשרי בשל אמינותם הנמוכה של אלקטרודות ושל מקורות הזנה
.
אך אבן נגף עיקרית הייתה העדר הגז המתאים
הגזים הנחקרים כולם יצרו תגובה כימית עם חומר האלקטרודות ולעתים אף עם
הזכוכית, הן במהלך דליקת הנורה, והן במצב סטטי תוך
.
פרק זמן מסוים
.
הגזים התבזבזו, תוך יצירת תרכובות כימיות חדשות
.
התופעה גרמה לכך שהנורות יצאו משימוש במהירות
.
בשלהי המאה ה-19, "מאת הזהב", אור החשמל תפס את מקומו והתבסס בערי ארה"ב
.
השימוש ברשתות החשמל התפשט, חברות, יצרני מכשירי חשמל, שגשגו
.
לחברה הגדולה מכולן - "ג'נרל אלקטריק" יש קשר ישיר לסיפור שלנו
אחד מעובדיה, דניאל מקפרלן מור, יצר נורת פריקה ובתוכה דו-תחמוצת הפחמן
.
פחמן דו-חמצני
(CO)
הייתה זו נורה, המפיקה אור אחיד, ואורכה שישה מטרים! אך פחמן דו-חמצני
איננו גז אדיש כלל וכלל וכתוצאה מתגובות כימיות בתוך הנורה, כמות הגז
.
הלכה והצטמצמה
.
ובמילים אחרות, הנורה דרשה מילוי
באופן כללי מערכת התאורה המתבססת על "צינורות מור", כפי שהן נקראו אז,
.
מגושמת ויקרה למדי, מה שמנה את כניסתה לשימוש רחב
אם כי עלה בידו של מור לערוך "מבצע", בלשון ימינו,
.
אשר טבע את חותמו בהיסטוריה
.
מדובר בשימוש "בצינורות מור" לקישוט קפלה בהמדיסון סקוור גרדן שבניו יורק ב-1898
.
היה זה מראה מרגש למדי – הרי לא היה לו תקדים
,אך כפי שזה קורה לא פעם בהיסטוריה, הבסיס האמיתי לעידן הניאון הושם באותה השנה
.
שנת 1898, באירוע אחר, אשר לא התרחש לעיני קול
בצידו האחר של האוקיינוס האטלנטי, בעולם הישן, כימאי סקוטי בשם
(N6)
ויליאם רמזי יחד עם מוריס ויליאם טרברס גילו את הניאון
.
גז אדיש (המכונה גם גז אציל), הנמצא באוויר בכמויות מיקרוסקופיות
.
היה זה הגז האדיש השלישי שגילו המדענים, אחרי ארגון והליום
.
השם "ניאון" נגזר מהמילה היוונית "ניאוס " ומשמעה חדש
ובכן, לעת עתה, שני האירועים – גילויו של המדען רמזי ופיתוחו של עובד
.
ג'נרל אלקטריק "-מור התקשרו זה בזה בתאריך בלבד "
.
שניהם קרו באותה שנה, שנת 1898
.
האם הקשר בין שתי ההמצאות יכול היה להסתיים בזה? ייתכן שכן
אך דווקא אז פרצו לתחום פיתוח נורות ההנפקה, כמו לתחומים רבים אחרים
.
של אותה תקופה, רעיונותיהם של מהנדסים צרפתיים
.
בתחילה ז'יוז' קלוד מפריז לא חושב לא על ניאון ולא על עסקי פרסום
קלוד נולד ב-24 בספטמבר 1870, את הניסויים שלו בגזים הוא החל
.
בשנים האחרונות של המאה ה-19, כשעבד בתפקיד מהנדס במכון פריזאי לפיזיקה ולכימיה
.
הוא חיפש שיטה זולה להפקת חמצן איכותי
למען השגת מטרה זו ב-6 במאי 1899 קלוד, יחד עם חברו לספסל הלימודים
.
פול דלורם, פותח חברה בעלת הון של 7500 פרנקים
.
קלוד תכנן למכור חמצן לבתי חולים ולרתכים בגז, באותם ימים עיסוק זה הבטיח פרנסה לא ראה
.
אך לא עלה בידו לבודד את הגז ולהפוך אותו לנקי
.
שוב ושוב הופיעה בחמצן "פסולת" – גזים אדישים
באותה העת אפיוני הגזים היו מוכרים וקלוד ידע כי תוספות של גזים אדישים
.
לא יפריעו לו בהשגת המטרות שלמענן הוא הפיק את החמצן
.
בהיותו הנדסאי מוכשר הוא התעניין בסוגיית השימוש בתוספות אלה
.
מה גם שהיה בכוחו להפיק ניאון וארגון בטכנולוגיה דומה
הוא נזכר בצינורות המאירים שמעבר לאוקיינוס והחל (בינתיים רק למען הניסוי) למלא כלי
.
זכוכית בגזים אדישים תחת לחץ נמוך
.
בהשפעת פריקה חשמלית צינורות עם ניאון האירו באור אדום בוהק! ארגון האיר באור כחול
.
המהנדס הצרפתי, בעל היוזמה, העריך מיד את הפוטנציאל הטמון בתוצאה שהתקבלה
.
עתה הפנה קלוד את מאמציו לכיוון שונה
הוא החליט למשוך את שומת הלב הציבורית לאור הניאון ובשנת 1910 הציג
.
קומפוזיציה אומנותית (עוד לא הייתה זו פרסומת) ובה הוא השתמש בצינורות ניאון
Grand Palais
-ב
מכר של קלוד, ז'אק פונסקיו, ראה את "האור השמימי" והציע להשתמש
.
בגזים האציליים בשלטי חוצות
.
Claude Neon Lights, Inc
כעבור שנה נרשם פטנט לשלטי ניאון ויחד עימו – גם חברת
.
בשנת 1912 חברו הנמרץ של קלוד מוכר את השלט הראשון למספרה קטנה בשדרות מונמרטר
בגובה של מטר
Cinzano,
בחלוף שנה נוספת מעמידים שלט שני מניאון, שלט של
.
אחד בערך, על גג אחד הבתים בפריז
.
קלוד בינתיים ממשיך לעמול ולשכלל את צינורות הניאון
דווקא האלקטרודות התגלו כנקודת התורפה. ב-1915 קלוד רושם פטנט על
.
ההמצאה הטובה ביותר שלו – אלקטרודות בעלות רמת התנגדות גבוהה לקורוזיה
.
הודות לחידוש זה מבנה הנורה הפך לפשוט הרבה יותר
.
דרך אגב, קלוד חלם לקשט בנורות אלה את הבתים הן מבחוץ והן מבפנים
בתקופת מלחמת העולם השנייה התפתחות העסק קפאה, אך הנה, בתחילת
.
שנות העשרים של המאה הקודמת, העולם מתחיל לטבוע בים של פרסומות
.
שלטי הניאון מגיעים בדיוק בזמן. ב-1919 בניין האופרה בפריז הואר בצבעים אדום וכחול
.
שני הצבעים האלה מופיעים גם בשלט ראשון בארצות הברית
האמריקאית רוכש שני שלטים במחיר 1250 דולר כל אחד
Packard
ב-1923 נציג חברת
.
לפרסום המכוניות שהוא מייצר
ז'ורז' קלוד החל למכור זיכיונות לייצור שלטי ניאון מחוץ לגבולות צרפת, וכבר
.
בסוף שנת 1924 הם נרכשו בכל העולם. המספר הגבוה ביותר של זיכיונות נמכר לארה"ב
במהירה הופיע הניאון בניו יורק, בשיקגו, בלוס אנג'לס, בסן פרנציסקו,
.
בדטרויט, בבוסטון ובערים נוספות
אמריקה, שפרצה בסוף המאה ה-19 עם "צינורות מור", החלה להחזיר לעצמה בהדרגה
.
את תואר המרכז העולמי לייצור ניאון במאה ה-20
הפך לצירוף כבול של ממש, ואמריקאים רבים
"Claude Neon"
בשנות העשרים הביטוי
.
היו בטוחים שניאון הוא שמו של הממציא
,השלטים המאירים הפכו לפופולאריים יותר ויותר
.
הובלת צינורות הזכוכית השבירים מעיר לעיר הייתה מסובכת ולא רווחית
.
כתוצאה מכך צצו בערי ארה"ב מפעלים קטנים לייצור שלטי ניאון, שפעלו ללא רישיון
תוקף הפטנט של ז'ורז' קלוד פג בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים ויצרני
.
יצירות המופת מניאון קיבלו השראה נוספת
.
הופיעה תחרות אמיתית וזו סייעה להרחיב את היכולות הטכנולוגיות של הניאון ביישומו בשלטי חוצות
.
חברות מיהרו לפתח סמלים מסחריים, פרסומת החלה לרכוש אופי של אומנות
לבסוף התווספו צבעים נוספים לאדום ולכחול: על הקירות הפנימיים של הצינורות
המופרשת באינטנסיביות בהשפעת תרכובת של
UV,
פוזרה אבקת זרחן; תחת ההשפעה של קרינת
.
אדי כספית וארגון, שינתה האבקה את גוונה בהתאם להרכב שלה
.
טכנולוגיה זו אפשרה לחזור כמעט במדויק על צבעי הסמלים של החברות
כתובתינו: רחוב הצורף 7 איזור התעשיה חולון 5586454-03
|